Jagatheeswaran Senthilvelan הוא כיום ראש החדשנות והטכנולוגיה של חברה בשם Fluxgen Technologies המספקת פתרונות IoT חסכוניים לדרישות ניטור אנרגיה וניהול. הוא היה מעורב בפיתוח פתרונות IoT שונים מקצה לקצה; דוגמה כזו היא מדידה וניהול של תשתיות המים בטיטאן תעשיות (Hosur) באמצעות IoT וטיפול מלא בפריסה וההפעלה ממתקן הלקוח. הוא שימש גם כרכז הטכנולוגי של Cisco LaunchPad Cohort 3, שהיא תוכנית עלית סטארט-אפ מאיץ אשר תיערך במשך 6 חודשים מדי שנה בהודו, שם ייבחרו 8 הסטארט-אפים הראשונים בהודו.
נכון לעכשיו, הוא מתמקד בפרוטוגן שהיא הזרוע האקדמית של FluxGen Engineering Technologies Pvt.Ltd. פרוטוגן מספקת מוצרים ושירותים כדי לבנות בסיס איתן ולהכיר את הלומדים במגמות הנוכחיות בטכנולוגיה. נרגש מעבודותיו, היינו סקרנים לדעת יותר. אז פנינו אליו עם מעט שאלות, והוא היה נדיב לספק לנו את התשובות הבאות.
מה המטרות של FluxGen? מה מוביל לעליית פרוטוגן?
FluxGen Engineering Technologies נמצאת במשימה חובה לסייע במיתון משבר מים ואנרגיה ברחבי העולם על ידי פריסת פתרונות חדישים במעקב וניהול מים ואנרגיה על ידי מתן פתרונות Internet of Things (IoT) חסכוניים לזיהוי צריכה. דפוס וצמצם את ההוצאות.
תוך כדי פיתוח המוצרים שלנו למדנו יותר על החשיבות והצורך בתעשייה 4.0 (האינטרנט התעשייתי של הדברים) שיהיה ביקוש רב בעתיד הקרוב . תעשיה 4.0 היא שילוב של ניתוחים מתקדמים, ביג דאטה, רובוטיקה ואוטומציה, בינה מלאכותית, אינטרנט הדברים (IoT) ודיגיטציה של תהליכים ברחבי שרשרת הערך העסקית.
על פי נתוני IBEF, ממשלת הודו מתכננת להגדיל את תרומת מגזר הייצור ל -25% מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר) עד 2025, מהרמה הנוכחית של 16%. הודו מוכנה להתמודד גם עם תחרות עולמית על ידי ביצוע תוכנית Make in India. הכל אמור להוביל את העולם באמצעות ייצור חכם. אימוץ ייצור חכם, אנליטיקה ו- IoT יעניק חיים חדשים לתיעוש בהודו. מלבד מכשולי יישום המדיניות, צוואר בקבוק אחד הוא החשש מאובדן מקומות עבודה בגלל רובוטיקה ואוטומציה. אסטרטגיה חכמה נגד זה היא לעדכן עובדים ואלפי שנים בתחומים אלה וליצור כוח אדם איכותי. זה הוביל להפעלת פרוטוגן.
מה מייחד את פרוטוגן? איך היה המסע שלו עד כה?
פרוטוגן הוא ייחודי מאחרים באופן בו אנו מגשרים על הפער בין האקדמיה לתעשייה על ידי הקניית הידע והניסיון שלנו ישירות מהתעשייה בטכנולוגיות חדישות.
השפיענו על יותר מ -5,000 סטודנטים ו -1,000 אנשי מקצוע על ידי שותפות ליותר מ -15 ענפים בכדי לעודד את כוח האדם העתידי. ערכנו יותר מ -100 תכניות הכשרה המכסות מגוון רחב של טכנולוגיות לבניית ביטחון, ידע ומיומנויות בקרב המשתתפים לבניית אבי טיפוס מוצר משלהם ולהקים סטארט-אפ משלהם.
מהם השלבים הכרוכים בתהליך פיתוח אב-טיפוס?
רעיון -> אימות רעיונות -> עיצוב אב-טיפוס -> אימות משתמשים -> צמצם
1) רעיון:
הגדירו את המטרה העיקרית שלכם בפרויקט. התחל את סיעור המוחות הראשוני שלך עם הצוות שלך. יתכן שאתה מכיר את מכשולי העיצוב שלך ואת הצורך לחקור פתרונות. התחל עם תכונות 1 או 2, מלכתחילה. זכור שגרסה זו תשתכלל בדרך. צור את העיצוב שלך על נייר.
2) אימות רעיון:
שוחח עם שותפים או בעלי עניין מתאימים בידיעה שיש שיפורים. יש לכלול מנהלים, משתמשים, חוקרים וכו 'לצורך משוב. ערוך את העיצוב שלך לאחר דיון עם שותפים או בעלי עניין.
3) עיצוב אב-טיפוס:
תכנן מנייר לאב טיפוס עם שלושת התכונות המובילות של המוצר שאתה מתכנן להכין. שמור על זה פשוט מאוד. אל תשאף לשלמות.
4) אימות משתמש:
המשתמש מוזמן לעבוד עם המערכת על מנת לקבוע עד כמה אב-הטיפוס עונה על צרכיו או להציע הצעות לשיפור האב-טיפוס.
5) צמצם:
שימו לב לכל השינויים שהמשתמש מבקש וצמצמו את האב-טיפוס בהתאם. לאחר תיקון האב-טיפוס, המחזור חוזר ל- (3). (3) ו- (4) חוזרים על עצמם עד שהמשתמש מרוצה.
מה החלק המאתגר ביותר בפיתוח אב-טיפוס? כיצד פרוטוגן מתמודד עם זה?
לאחרונה ערכנו סקר אחד בנושא "כיצד להגדיל את מקדם החדשנות של סטודנטים להנדסה", בכך ששאלנו אותם שאלה זו
"מה החלק המאתגר ביותר בפיתוח מוצרים?" האפשרויות הן:
- מעלים רעיון חדש
- הרעיון לאב-טיפוס
- אב טיפוס למוצר
הסקר נערך על ידי כ -500 סטודנטים. התוצאות היו מדהימות כ- 47% מהתלמידים אמרו שרעיון לאב טיפוס הוא החלק המאתגר ביותר וכ- 29% מהתלמידים אמרו כי הרעיון החדש הוא המאתגר ביותר. 24% שנותרו אמרו לאב-טיפוס למוצר. אז מכאן, מצאנו שהחלק המאתגר ביותר הוא הרעיון לאב טיפוס ומגיע עם הרעיון החדש. כדי להתמודד עם זה תכננו פרוטושופ "סדנת פרוטוטייפ" עם מטלות חשיבה טכנית ועיצוב. ועם פרוטושופ זה עד כה הכשרנו בהצלחה כ 3000+ סטודנטים ומתוכם יצאו כ- 30+ אבות טיפוס ומעטים מהם זכו בפרסי YUStart של CII בבנגלור
כיצד ניתן לארגן את המעטפת והמתחם המתאימים לאבות הטיפוס שלהם?
אב טיפוס ראשוני אינו מצריך עיצוב מארז מתוחכם. הדבר הטוב ביותר שהייתי מציע הוא שיש מארזים מוכנים עם תקני IP שונים בשוק עם אסתטיקה טובה וקיימים גם בגדלים שונים. אפשר להשיג את זה ולהפוך את אב-טיפוס המוצר שלהם. אני אציע זאת אפילו למכירתו ללקוחות בשלב מוקדם. לאחר שהמוצר קפוא ומוכן לשיווק בקנה מידה ניתן ללכת על עיצוב מיוחד עבור המוצר שלהם.
כחברה לפיתוח אב-טיפוס למוצרים מה הם החומרה והכלים המועדפים עליך לעבוד איתם? למה?
Arduino הוא כל הזמן מועדף על כל מי שמתחיל בעיצוב אב טיפוס, אפילו בשבילי זהה בגלל קלות השימוש שלו והוא קוד פתוח. יחד עם פטל פטל ארדואינו הוא גם מוצר מדהים להתחיל איתו טיפוס. ואני מכיר מעט סטארט-אפים מצליחים עם פטל פטל וארדואינו כפלטפורמת החומרה המרכזית שלהם. כדי להתחיל בעבודה עם אב טיפוס של IoT הייתי מציע ל- NodeMCU, זה לוח פיתוח עם ESP8266 WiFi SoC עליו. ול- NodeMCU יש גם הרבה מדריכים זמינים באינטרנט
איפה אתה מבלה את מרבית זמנך בתפקיד ואיך נראה שולחן העבודה שלך?
ProtoGen מספק גם ערכת כלי פיתוח בשם ProtoKit. ספר לנו עוד על כך.
ProtoKit היא פלטפורמת פיתוח תואמת ל- Arduino IDE המאפשרת יצירת טיפוס מהיר וקל של מוצרים. זה יכול לקיים אינטראקציה עם חיישנים בעולם האמיתי, לשלוט במנועים, להציג מידע ולבצע חישובים כמעט מיידיים. זה מאפשר לכל אחד ליצור פרויקטים ייחודיים ומפליגי מחשבה.
ProtoKit משמש גם כפלטפורמת לימוד מחשוב פיזית מצוינת. תכננו את ה- IoT Node שיהיה קל לשימוש ככל האפשר. ניתן להשתמש בו בכדי לעזור בלימוד תכנות ואלקטרוניקה במקביל - שתי מיומנויות שהופכות לחשובות משמעותית בעולם ההיי-טק של ימינו. זה מגיע עם שלמות עם 5 טכנולוגיות אלחוטיות כלומר: Bluetooth, ZigBee, LoRa, WiFi, GSM.
מהו לטענתך שירות הענן הטוב ביותר לפיתוח אב-טיפוס ומדוע?
אני באופן אישי חושב ש Firebase ו- Adafruit.io הם שירות הענן הטוב ביותר לפיתוח אב-טיפוס מכיוון שהוא קוד פתוח והרבה קודי מקור והדרכות זמינים לכך. ויש להם תמיכה טובה מאוד מבחינת ממשקי API לשילוב בין פלטפורמות כמו אנדרואיד, IOS, אפליקציות מבוססות אינטרנט וכו '.
איך צריך לבחור בין Bluetooth, ZigBee, LoRa, GSM ו- Wi-Fi עבור אב טיפוס של חומרת IoT?
יש פרמטרים שונים לבחירת אחד מהם, זה תמיד יתבסס על היישום שעבורו הם משתמשים בו. ראשית יש להחליט על המוצר / היישום ואז לבחור אותם על סמך הפרמטרים הבאים כמו:
- צריכת חשמל של המוצר שלהם (עבור צריכת חשמל נמוכה כנראה ש- LoRa / Ble עדיף שלא יהיה WiFi / GSM / ZigBee)
- עֲלוּת
- טווח אותות
- טווח תדרים
- מספר המכשירים המחוברים בכל פעם
- קצב העברת נתונים וכו '
היכן לדעתך מהנדסים של ימינו בפיגור? מה יכול להיות הפיתרון שלה?
חוסר המודעות למגמות הקיימות בענף ואומץ להמשיך בעניין שלהם הוא המקום בו המהנדסים שלנו נותרים היום. יש כבר תהליך שנקבע על ידי מערכת החינוך שמניע את מרבית המהנדסים כיום למשרות המונוטוניות, וגם הם חוששים מכישלון וחוסר ספק עצמי בחזון הקריירה שלהם.
כדי להתגבר על כך עליהם לעדכן אותם ומודעים למתרחש בעולם ובעולם. עד כמה שהמהנדסים נואשים למצוא עבודה, החברות נואשות עוד יותר למצוא את הכישרון הנכון. יש הרבה הזדמנויות זמינות ברחבי העולם, המהנדסים צריכים ללכת לתפוס את זה.
פרוטוגן מארגנת גם סדנאות אב טיפוס הנקראות "פרוטושופ". מה יוסקר בסדנה זו וכיצד ניתן להיעזר בה?
אב טיפוס הוא אחד הכישורים החיוניים ביותר בדור זה. תן לזה לתקן את השולחן שלך או לבנות מערכת משלך בבית כדי להעיר את עצמך בבוקר. לא משנה אם אתה חדשן, סטודנט להנדסה, יזם או מישהו עם רעיון שיכול לעזור לפתור את כוכבי הלכת הגדולים ביותר של בעיות. רעיון לבדו לא יכול לקחת אתכם מרחוק, אבל לבנות אותו במהירות ולהראות לעולם שהרעיון שלכם באמת עובד ויש לו פוטנציאל להפוך למשהו זה מה שחשוב. תוכנית זו תתן לך יציאה לעולם פיתוח אב טיפוס למוצרים עם התמחות במוצרי IoT ומערכות משובצות.
הקורס יועבר על ידי מהנדסים בפועל ב- IoT עם ניסיון בפריסת שדה שיש להם גם פרסומי מחקר בכתבי עת ובכנסים בינלאומיים מובילים. סדנה דומה נערכה עבור מנהלי מוצרים של Google מ Mountain View, צוות אסטרטגיית Accenture, המכון הטכנולוגי של קרלסרוהה גרמניה, אוניברסיטת VU באמסטרדם, המכון ההודי למדע, המכון הלאומי לטכנולוגיה סוראתקאל ואחרים.