חוקרים ממעבדות אינטל ומאוניברסיטת קורנל הוכיחו את יכולתו הייחודית של שבב המחקר הנוירומורפי בשם Loihi ללמוד ולזהות כימיקלים מסוכנים. המחקר פורסם בכתב העת Nature Machine Intelligence המתאר כיצד אלגוריתם עצבי נבנה מאפס בהתבסס על הארכיטקטורה והדינמיקה של מעגלי הריח של המוח האנושי.
השבב מבוסס על ארכיטקטורת מחשוב נוירומורפית בהשראת ההבנה הנוכחית של המדענים את המוח האנושי וכיצד הוא פותר בעיות. זוהי מעט חומרה שמטרתה לחקות כיצד המוח האנושי מעבד ופותר בעיות. הוא יכול למנף את הידע שכבר ברשותו כדי להסיק על נתונים חדשים, ובכך לעזור להאיץ את תהליך הלמידה שלו באופן אקספוננציאלי לאורך זמן.
לשבב יש את היכולת לזהות כל כימיקל על בסיס הריח שלו מדגימת בדיקה אחת בלבד שגם מבלי לשבש את זיכרונו של ריחות שנלמדו בעבר. בהשוואה לכל מערכת זיהוי קונבנציונלית כמו מערכת למידה עמוקה הדורשת פי 3,000 יותר דגימות אימונים כדי להגיע לאותה רמת דיוק, השבב עובד בדיוק מעולה.
זה יכול ללמוד ולהכיר את הריח של 10 כימיקלים מסוכנים שונים. צוות אינטל השתמש במערך נתונים המורכב מפעילותם של 72 חיישנים כימיים ידועים במוח וכיצד הם מגיבים לריח של כל כימיקל. הנתונים שימשו עוד כדי להגדיר את מה שהצוות מכנה "דיאגרמת מעגל של ריח ביולוגי" ב- Loihi. בכך יכול לויחי לזהות את הייצוג העצבי של כל ריח ולזהות כל אחד מהם, אפילו עם חסימה משמעותית.
ניתן להשתמש ביכולות הריח של לויחי במערכות אף אלקטרוניות חדשות המסייעות לרופאים לאבחן מחלות. יתר על כן, ניתן להשתמש בו לפיתוח מערכות לגילוי נשק וחומרי נפץ בשדות תעופה. זה יכול לשמש גם לפיתוח גלאי עשן ופחמן חד חמצני יעילים. החל מניתוח סצינות חושי (הבנת היחסים בין אובייקטים שאתה צופה) וכלה בבעיות מופשטות כמו תכנון וקבלת החלטות, החוקרים מתכננים להמשיך ולהכליל גישה זו למגוון רחב יותר של בעיות.